-->

יום שני, 28 במאי 2012

מה הבעיה של Internet Explorer?

בשבוע האחרון הייתה חגיגה רבתי ברחבי האינטרנט: דפדפן כרום עקף את דפדפן האינטרנט אקספלורר בנתח הגלישה.

האמנם כך? אם כן - מדוע אתרים כגון Stat Owl עדיין טוענים שIE מחזיק את הכתר בבטחה?

ובכן, איסוף נתוני גלישה היא משימה לא פשוטה ולא מדויקת:
  • במשך השבוע האנשים גולשים בעיקר ממקומות העבודה, שם IE (אינטרנט אקספלורר) הוא הדומיננטי[א] ובסוף השבוע הם גולשים מהבית בעיקר בכרום או FF. ההבדלים במדידות בין יום ראשון (יום חופש) ויום שני (יום עבודה) הם דרמטיים.
  • זהות הדפדפן הנפוץ היא שונה למדי בין צפון אמריקה, אירופה, דרום אמריקה וסין.
  • האם מדובר על התקנות או על שימוש? למשל, על מכשירי טלפון יש הכי הרבה התקנות של דפדפן Opera (לרוב מכשירים זולים או ישנים - יש הרבה כאלה במדינות מתפתחות) . לא ברור בכלל איזה אחוז מבעלי הטלפונים האלה השתמש איי פעם בדפדפן שלו. אם מודדים את תעבורת הרשת - אז עיקר התעבורה נעשית מספארי (של אפל).
  • איך מודדים גלישה? זמן שהדפדפן פתוח? תעבורת רשת או מספר page views?
בהינתן שלכל אחד מהמקורות שמציגים נתונים על נתח השוק של הדפדפנים יש בסה"כ מדגם סטטיסטי, ובהינתן השאלות הנ"ל, ניתן להבין כיצד גופי מחקר שונים יכולים להגיע לתוצאות שונות כ"כ. נתח השוק של IE יכול לנוע בין 25% ל 55% - תלוי במקור.

בכל זאת יש מספר מצומצם של מקורות שנחשבים מקובלים ואמינים יותר מהאחרים, ששיטת הבדיקה שלהם נכונה יותר. הידוע בניהם הוא StatCounter ולפני שבוע הוא הכריז רשמית שכרום עקף את IE גם בימי העבודה [ה] - כלומר בימים בהם ל IE יש יתרון.

הדפדפן הנפוץ - ע"פ מדינה. כחול = IE, ירוק = כרום, כתום = FF, אדום = Opera. מקור: wikipedia

תחת אווירה עוינת וכמה הצהרות תקשורתיות ומיליטנטיות, ניתן לחשוב ש IE כבר אינו רלוונטי. ב SAP אנו עדיין תומכים ב IE גרסה 6 במוצרים חדשים, אולי בקרוב נתמוך "רק ב IE7". עד עתה הנחתי שהבעיות שנוגעות ל IE שאני מתמודד איתן הן נקודתיות ולא רלוונטיות לכלל ציבור המפתחים. מה שקצת שינה את דעתי הוא הסקר הזה (יש לענות על מנת לראות את התוצאות).

מסתבר שכמה חברות הפונות לשוק הפרטי תומכות בגרסאות ישנות של IE כדי לא לאבד את נתח השוק הקטן שהן מייצגות ושיש לא מעט מפתחים שעדיין מתעסקים עם IE עבור ארגונים. ועוד מדובר בסקר של Paul Irish - המייצג את הפלח החדשן של מפתחי הווב.

קצת היסטוריה: מאיפה הגיע ה Quirks Mode וה Standards Mode?

בשנות ה-90 דפדפן אינטרנט הייתה תוכנה ייעודית עבור אלו שהתעסקו ב"אינטרנט", לא משהו מובן מאליו[ד]. היו מספר דפדפנים חינמיים (מבוססים על מנוע בשם מוזאיק, שפותח ע"י גוף ממשלתי של ארה"ב) אך הדפדפן שהתבלט היה  Netscape Navigator - שפותח ע"י חברה מסחרית קטנה שזה היה כל עיסוקה.
Netscape שיפרה את חווית הגלישה והפכה אותה לנוחה יותר. היא למשל פיתחה את קונספט ה "bookmarks" שזכה להצלחה רבה. השיפורים הללו הקנו לה יתרון ומשתמשים החלו לשלם כסף עבור "דפדפן יותר טוב". Netscape Navigator הפך לדפדפן הנפוץ ביותר בעולם.

השחקנית הרצינית הבאה שנכנסה למערכה היא לא אחרת מאשר הגורילה מרדמונד, הלא היא מייקרוסופט. מייקרוסופט החליטה שהיא רוצה ליצור דפדפן נפוץ והיו לה את כל הכלים לעשות זאת: היא לא הייתה זקוקה לרווחים ויכלה לחלק את הדפדפן שלה בחינם, היה לה גוף פיתוח רציני, אבל הכי חשוב: היא שחררה את הדפדפן כחלק ממערכת ההפעלה, כך שהמשתמש הפשוט לא היה צריך לחפש "איזה דפדפן לקנות או להתקין" - הוא פשוט היה שם והוא עבד היטב. הדפדפן של מייקרוסופט נקרא Internet Explorer - בקיצור IE.

אמנם ל Netscape היה יתרון שכבר היה לה מוצר קיים, אך תוך שנתיים מרגע השחרור של IE1 מייקרוסופט שחררה את IE4 שכבר נחשב למוצלח יותר מזה של חברת Netscape. הדפדפן של Netscape היה מבוסס על "קוד ספאגטי" והפיתוח על בסיס בקוד הקיים היה קשה. גרסה 5 של הדפדפן בוטלה לאחר שהפיתוח שלו התמשך והתמשך ללא תוצאות. ה Technical Debt הגדול הכריע את חברת Netscape והיא החלה לפתח דפדפן חדש מאפס. במקביל היא ביצעה כמה צעדים, נואשים אולי, על מנת להתמודד עם מייקרוסופט, ביניהם תרומה של הגרעין של הקוד שלה לארגון Open Source שהוקם בשם מוזילה (על מנת לאפשר ייצורם של "תואמי Netscape" חינמיים שיזנבו ב IE) ומיזוג לתוך חברת התקשורת AOL.

הפיתוח של Netscape Navigator 6.0 התמשכה והתמשכה והפכה לבדיחה בתעשייה: דוגמה לסכנה הטמונה בפרויקט Next-Generation. מייקרוסופט שחררה בינתיים את IE5 וסיימה את כיבוש שוק הדפדפנים.
Netscape Navigator 6.0 ששוחרר בשנת 2000 כבר איחר את המועד ולא הצליח להתרומם. מייקרוסופט מחצה את התחרות.

נתח השוק של דפדפנים בין 96 ל 2009. מקור: wikipedia

עם נתח שוק של בערך 90% מייקרוסופט לא ראתה אף אחד ממטר. היא הגדירה הרחבות לא סטנדרטיות ל HTML, DOM ועוד ועודדה את המפתחים בעולם להשתמש בהם. ניתן להניח שזו הייתה דרך לבצע "Lock-In" של המפתחים ל IE.
בנוסף לכך, מייקרוסופט לא הצטיינה בהצמדות לסטנדרטים. אמנם הדפדפן שלה היה עדיף על זה של Netscape - אך עושר ה Features הוא מה שיצר את הייתרון - לא הדיוק בסטנדרט. נוצר בפועל סטנדרט חדש: "כמו-IE".

חשוב להסביר שמייקרוסופט לא רק עשתה "מה שבראש שלה". היו חלקים בסטנדרט שלא היו מוגדרים היטב והמפתחים של מייקרוסופט, ממש כמו המפתחים של Netscape, פירשו את התקן בצורה שנראתה להם הנכונה ביותר.

הנה דוגמה מפורסמת: לתיבה ב HTML (נאמר, אלמנט div) יש רוחב וגובה. ניתן להוסיף לתיבה margin ו padding - שהם ריווחים מבפנים ומבחוץ, וגם מסגרת בעלת עובי. אם קבעתי תיבה ברוחב 100 פיקסלים והוספתי לה מסגרת בעובי 2 פיקסלים (מכל צד) - האם היא תתרחב לרוחב כולל של 104 פיקסלים, או האם התוכן בתוך התיבה יצטמק ל 96 פיקסלים? זה עניין של פרשנות. המתכנתים של מייקרוסופט ושל Netscape פירשו זאת בצורה שונה.

פרשנות שונה ל box model, ע"פ Netscape (שהפך לתקן ה W3C) ומייקרוסופט. מקור: wikipedia
ספציפית במקרה זה, אני (ועוד כמה אחרים) חושב שהמודל של מייקרוסופט היה מוצלח יותר. אבל גוף התקינה דווקא החליט להשתמש בפרשנות של לNetscape והפך אותו לחלק מהתקן [ב].

עלייתו של השועל
הסיאוב שנובע ממונופול לא פסח על מייקרוסופט. מייקרוסופט התעלמה מחלקים מסוימים בתקן, ולא מיהרה לאמץ חלקים חדשים. היה ברור לה איך צריך לבנות דפי אינטרנט: בדרך ש IE6 אוהב לאכול אותם, כמובן. אפילו יותר גרוע: לאחר גרסה IE6 היא הפסיקה להשקיע בפיתוח IE ובמשך 5 השנים הבאות שוחררו רק כמה תיקוני באגים ועדכוני אבטחה.

זוכרים את הקוד ש Netscape תרמה לארגון מוזילה? ארגון מוזילה המשיך, בשקט בשקט, לפתח את הקוד ובשנת 2004 מוזילה שחררה דפדפן חדש בשם פיירפוקס (שועל האש). פיירפוקס הכיל חידושיים אמיתיים בחווית הגלישה, כשהבולטים בהם הם השימוש בטאבים והקלות בפיתוח Plug-Ins. מייקרוסופט מצידה נרדמה בשמירה והצהירה ש FF לא מהווה איום עליה. רק בגרסה 3, בערך (שנת 2008), FF היה מספיק בוגר ומהיר על מנת שייחשב כעליון על IE6. אחד המאפיינים הבולטים שלו היו מהירות גבוהה, מהירות שגרמה ל IE6 להראות כמו מוצר שנזנח במשך חצי עשור.

נראה שמייקרוסופט התעוררה בסוף 2007, כשגרסאות בטא של FF3 היו זמינות בשוק - והיתרון של FF היה ברור. היא הסירה את הדרישה לבדיקות רישיון חוקי (Windows Genuine Advantage) כתנאי להתקנת IE7 (כל הישראלים היו תקועים עד אז עם IE6) והעירה את צוות הפיתוח שלה מתרדמת ארוכה והחלה לפתח את IE8 במרץ. IE8 סיפק תמיכה טובה בהרבה מ IE7 בסטנדרטים (כלומר: תמיכה סבירה) ומייקרוסופט ניסתה את מזלה ביצירת חווית גלישה חדשה בעזרת  ה Accelerators - ניסיון שנכשל.
ה Popup המעצבן הזה היה אמור להיות החוויה החדשה של גלישה בווב. למרות שנכשל חרוצות - אני עדיין מעריך את מייקרוסופט על שניסו.
מוזילה, בניגוד למייקרוסופט, הייתה קפדנית מאוד בהצמדות לתקנים. היא חרטה את התאימות לתקנים על דגלה והצליחה להביך את מייקרוסופט לא פעם. המשתמשים בחרו בפיירפוקס כיוון שהיה מהיר יותר, נוח יותר ומגניב יותר - אך הדיון בצורך בתקנים והתאמה של אתרים לדפדפנים שאינם IE חזרה לתודעה הכללית.
IE6, וכל גרסאות IE שיצאו אחריו, עדיין מאפשרים להריץ דפי אינטרנט בדיוק כפי שרצו על IE5.5 - דפדפן משנת 2000. למייקרוסופט הייתה חשובה התאימות לאחור והיכולת להריץ כהלכה דפי אינטרנט ישנים. מוד הרצה זה נקרא "Quirks Mode". הוא זמין רק על גבי דפדפני IE, למרות שאופרה ו FF מספקים Quirks Mode Emulation (בקיצור QME) - מצב שבו דפדפנים אלו מציגים "בקירוב" דפים ישנים של IE.

עד היום FF הוא הדפדפן המחמיר ביותר בהצמדות לתקן. אפילו Chrome "מוכן לוותר לפעמים למפתחים". הנה דוגמה פשוטה: URLs לתמונות בתוך קבצי CSS מחושבים יחסית למיקום של קובץ ה CSS. פיירפוקס לא יאפשר לנהוג אחרת. ספארי, כרום וIE ינקטו גישה מקלה ואם הם לא מוצאים את התמונה במקום המצופה, הם ינסו שוב בהנחה שה URL הוא יחסית לדף ה HTML - טעות נפוצה של מפתחים. האם הקלה בתקן היא דבר טוב? היא חוסכת מהמפתחים לתקן את הקוד שלהם - אך מאפשרת יצירה של דפי אינטרנט לא תקניים. A Tradeoff.


בחזרה לעתיד: שנת 2010
אם פיירפוקס הצליח להפתיע את מייקרוסופט, הרי נראה שאת משמעויות כניסתה של גוגל למשחק מייקרוסופט לא עכלה לגמרי עד היום. גוגל הקימה צוות-על לפיתוח דפדפן-על בשל כרום בו וחרטה על דגלה ממשק משתמש מינימליסטי "The invisible Browser" ומהירות גבוהה. למשך תקופה, כרום היה כ"כ מהיר כך שהמהירות של FF נראתה כמו בדיחה. במקביל, גוגל הזרימה מאות מליוני דולרים ותמכה ב FF - ועזרה לו להגיע לשיאים חדשים. ע"פ גוגל, בעלות על הדפדפן הנפוץ בעולם זה נחמד - אך זו אינה המטרה. לגוגל חשוב אפילו יותר שהאינטרנט יהיה נוח לשימוש - כך שחברות ימשיכו להסתמך עליו בפיתוח המערכות והאתרים שלהן, ותואם לסטנדרטים - כך שיהיה קל לחפש בו.

כרום ופיירפוקס קיבלו בברכה את תקן ה HTML5 המתהווה והן משפרות את התמיכה בו ללא הרף. מייקרוסופט משקיע הרבה מאמצים בשנתיים האחרונות בתאימות לתקן - אך היא עדיין משתרכת מאחור. כאשר מייקרוסופט תשחרר את IE10 - דפדפן שהשקיעה בו המון, הוא עדיין יהיה במקום האחרון בתמיכה ב HTML5. זה עוד לא הכל:

1. מייקרוסופט משחררת דפדפנים לאט. לאחרונה עדכנה את המדיניות שלה לעדכון פעם בשנה - צעד מהפכני מבחינתה. אולם, פיירפוקס וכרום משחררים גרסה כל 6 שבועות, והמשתמשים שלהם משפרים את יכולות הדפדפן שלהם כל הזמן. בין שחרור גרסה לגרסה של מייקרוסופט - משתמשי כרום וFF יעדכנו את הדפדפן שלהם 9 פעמים בממוצע ויהנו במשך תקופה מעוד ועוד תמיכה ב HTML5. 
תאימות של דפדפנים ל HTML5. מקור: html5test.com
2. בעוד כרום ופיירפוקס מעדכנים את גרסת הדפדפן אוטומטית, IE יתעדכן רק בעקבות הסכמה מפורשת של המשתמש.
בנוסף לזאת, IE מציבה קשיים בעדכון של גרסאות חדשות: אם אתם רוצים את IE9 עליכם להיות בעלי Windows Vista SP2 ומעלה. עבור IE10 תאלצו להיות בעלי Windows 7 ומעלה.

הווה אומר: משתמשי Windows XP, שהם עדיין רוב משתמשי ה Windows בעולם, לא מסוגלים לשדרג ל IE9 - הדפדפן הראשון של מייקרוסופט שניתן לייחס לו תמיכה סבירה ב HTML5. מצד שני, אין להם בעיה להשתמש בגרסאות האחרונות של כרום או פיירפוקס - מה שמצביע שההחלטה של מייקרוסופט נובעת משיקולים עסקיים. נראה שIE נדרש "לדחוף" שדרוגים של מערכת ההפעלה Windows, ואינו חופשי להתחרות בצורה "חופשית לחלוטין" מול הדפדפנים האחרים.

קצב השדרוג של גרסאות IE מול גרסאות כרום - הבדל דרמטי וקריטי. מקור: ArsTechnica
אם משווים את התמיכה ב HTML5 עבור ה"משתמש הממוצע של כרום" מול תמיכה ב HTML5 עבור ה"משתמש הממוצע של IE" הפער הוא אדיר. הרכיבו את שני התרשימים האחרונים בכדי להבין את גודל הפער.

תופעת לוואי נוספת של הקושי של משתמשי IE בלשדרג את הדפרפן שלהם היא שעל מפתחי מוצרי הווב לתמוך ב 4 (ובקרוב 5) גרסאות שונות של IE, בעוד בכרום או פיירפוקס הצהרה מקובלת היא "גרסה אחרונה בלבד". אפילו SharePoint של מייקרוסופט אמצה מדיניות זו. לא פלא שמפתחים רבים מתוסכלים מהתמיכה בדפדפן IE.

יש פה משהו לא הוגן כלפי מייקרוסופט: התמיכה של IE בגרסאות ישנות נובעת מלקוחותיה שדורשים זאת. מייקרוסופט מחויבת לתמוך בכל מוצריה 10 שנים מרגע ששוחררו. ארגונים המפתחים תוכנות ארגוניות (בניהם גם SAP) לא רוצים לבצע בדיקות, כל 6 שבועות, שהתוכנה עובדת שלהם כמו שצריך. בפעמים רבות מדובר ב"מסכים" ישנים שאף אחד לא נגע בקוד שלהם במשך שנים - אך הם עדיין שימושיים. גרסה יציבה וידועה של הדפדפן חוסכת מכותבי התוכנה את הצורך בבדיקות רגרסיה מול גרסאות חדשות, ומהלקוח את מפח הנפש כאשר משהו לא יעבוד.
ולמה שמשהו לא יעבוד? חחחחח..... זו שאלה מצחיקה. IE6 למשל, הוא רחוק למדי מהסטנדרטים. עצם המעבר לתמיכה בסטנדרט עשויה לגרום לקוד הישן, הלא סטנדרטי, להפסיק לעבוד.
התמיכה של IE אחורה היא חרב פיפיות: ארגונים רבים לא נוטשים את IE בגלל התמיכה הזו, ומצד שני התמיכה הזו מקשה על IE להפוך לסטנדרטי ולהתקדם קדימה.

אם כן, מה האלטרנטיבות של מייקרוסופט? מה היא יכולה לעשות?
למוזילה יש תוכניות לספק "גרסה יציבה" של FF - מה שייקרא ESR, שתעודכן כל שנה - בדיוק לצרכים אלו. גרסה שתוכל לחיות side-by-side על אותו המחשב עם הגרסה העדכנית ביותר ולשרת שימוש בתוכנות ארגוניות ישנות.
היו קולות שקראו למייקרוסופט לנקוט גישה דומה, אך לא שמעתי אף שמועה על רמז לתגובה מצידה של מייקרוסופט. חבל מאוד.


Internet Explorer 10
אז אולי למייקרוסופט לא יהיה את הדפדפן הנפוץ או הטוב ביותר בשוק - מה הבעיה?
  • פגיעה במנוע החיפוש Bing. גם כאשר הוא מנוע החיפוש המסופק כברירת מחדל ב IE, משתמשים שונים מחליפים אותו ל Google. פחות חיפושים => פחות הכנסות מפרסום.
  • מוצרים רבים של מייקרוסופט הם מוצרי ווב. למשל: Office 365 ו Azure. הבעלות על דפדפן, והיכולת לקדם "סטנדרטים" בדפדפנים הם רוח גבית שמסייעת לשלמות של פתרונות הווב של מייקרוסופט. מגמה של אתרים שיפסיקו לתמוך ב IE, אם תהיה כזו, תפגע קשה ביכולת של מייקרוסופט לקדם מוצרים בעזרת הדפדפן.
  • Windows 8 הופך להיות מבוסס ווב ו JavaScript. השינוי הארכיטקטוני הגדול של מייקרוסופט ב Windows Vista (שהיה אסטרטגי, אך לא עניין את המשתמשים) היה לעבור ל Kernel מצומצם יותר ולהפוך את ה CLI (ה virtual machine של .NET) לסביבת ההרצה העקרית של Windows. חזון יפה ושאפתני.
    אבל מאז מחשבי הטאבלט הפכו למציאות ארגונית בה למייקרוסופט אין כרגע נוכחות. ההשקעה בפתרונות התלויים ב.NET ולא יכולים לרוץ על מחשבי טאבלט של אפל או אנדרואיד היא החלטה מגבילה למדי עבור ארגונים רבים. מייקרוסופט נאלצה להתכופף ברגע האחרון ולהפוך את JavaScript ו HTML5 ל "First Class Citizens" של Windows 8, אולי אפילו על חשבון טכנולוגיות .NET (נוכל לדעת זאת עם הזמן). הדבר העצוב עבור מייקרוסופט הוא ש IE10 שיתמוך באסטרטגיה הזו עתיד להיות בעת השקתו דפדפן בינוני למדי - יחסית לשאר הדפדפנים הזמינים [ג].

הגיע הזמן שמייקרוסופט תבין שאם היא רוצה בעלות על דפדפן מרכזי היא צריכה לשחרר את IE, ולאפשר לו להתחרות בפני עצמו, מבלי לקדם את Windows או מוצרים אחרים של החברה. אפשרות אחרת היא לקנות את קרן מוזילה - Opera תמכר כבר לפייסבוק - כך נראה.

שיהיה להם בהצלחה!



----

קישורים רלוונטיים:
ההיסטוריה של אינטרנט אקספלורר (מפורט)

----

[א] ההערכה שאני מכיר היא שבתוך ארגונים IE מהווה בערך 70% מסך הדפדפנים. זוהי הערכה פנימית ששמעתי במסגרת העבודה. אין לי מקורות חיצוניים ע"מ לחזק אותה.

[ב] כיום, כשתמיכה בסטנדרטים היא פופולארית ואנו רגילים לנגח במייקרוסופט, לא מפליא למצוא ערך בוויקיפדיה כמו Internet_Explorer_box_model_bug

[ג] מייקרוסופט תטען אחרת, כנראה. אחד הגורמים שבהם מייקרוסופט מנסה "למכור" לנו את העליונות של IE10 היא בדיקות ביצועים של Canvas (כתיבה ישירה ל"מסך") ו WebGL. דפדפן IE אכן נהנה מיתרון בכל הנוגע ל Hardware Acceleration במערכות Windows - אך זה רק מימד אחד ולא כ"כ קריטי לדעתי.

[ד] הדפדפן הראשון, אגב, נקרא WorldWideWeb ונכתב ב Objective-C - שפה לא-חדשה בעליל.

[ה] הנה תגובתה של מייקרוסופט. http://windowsteamblog.com/ie/b/ie/archive/2012/03/18/understanding-browser-usage-share-data.aspx.


11 תגובות:

  1. המאמר מרתק (המלצתי עליו גם בדף שלי).

    באנטרפרייז (גם ב-HP, שם אני עובד) נוטים לתמוך בגרסאות עתיקות של אקספלורר מכל הסיבות שציינת. אבל במגזר המסחרי הקטן יותר כבר זנחו לחלוטין את 6 וגם את 7 כיוון שבקרב המשתמשים הביתיים יש מעטים שמשתמשים בו וה-ROI של אלו שכן משתמשים בו כבר לא שווה את זה. אני פיתחתי לא מזמן מערכת במסגרת עבודת פרו-בונו והתמיכה היחידה שסיפקתי ל-7 ול-6 היא באמצעות גוגל כרום פריים. בין היתר בגלל שאחוזי המשתמשים בדפדפנים האלו באתר שעבדתי עליו היו נמוכים מאד (פחות משלושה אחוזים לשניהם ביחד).

    עוד משהו שכדאי לשים אליו לב הוא לא רק חוסר התאימות ל-HTML 5 אלא הביצועים הנחותים מאד בכל מה שקשור ל-JavaScript. מספיק להסתכל על המבחן הזה שיצרתי ממש אתמול ב-jsPerf: http://jsperf.com/visibility-vs-display-none/2

    אפשר לראות איך כרום ופיירפוקס פשוט משאירים מאחור את כל הדפדפנים של מיקרוסופט - כולל 9. וזו ממש בעיה באפליקציות מורכבות יחסית (שאינן מיועדות לסלולר). לא מעט פעמים נאלצתי להעביר דברים לצד השרת מצד הקליינט בגלל בעיית ביצועים - לפעמים גם כזו שנתגלתה רק לאחר כתיבת הקוד.

    הנזק שנגרם למיקרוסופט, שהיא חברה שלמדתי להעריך ולכבד מאד, הוא עצום ומאד מאד חבל לפי דעתי. מפתחים לומדים לשנוא את מיקרוסופט ממש בתחילת הקריירה המקצועית שלהם ואז כבר נסגרים הרמטית למוצרים הטובים ולפתרונות שהחברה כן מספקת.

    השבמחק
    תשובות
    1. היי רן - טוב לשמוע ממך,

      תודה על התגובה, אכן מידע מעניין.

      אני מסכים שלמייקרוסופט יש גם מוצרים טובים למדי. עבדתי תקופה ב #C ומאוד נהנתי מסביבת NET. - יותר מג'אווה, למשל.

      ליאור

      מחק
  2. בהחלט מאמר מצוין, נהניתי לקרוא.
    הצעד בו נקטה מיקרוסופט בתחילת הדרך כדי לקשור את המפתחים והגולשים אליה באמצעות יצירת תקן משלה היה גאוני מצד אחד - עובדתית היא שלטה יותר מעשור בשוק זה, אבל זה צעד שהיה נכון לטרום עידן ה- Open Source. כללי המשחק השתנו ומיקרוסופט מסרבת לקבל את זה: הפצת גרסה חדשה פעם בשנה היא בדיחה ולא יותר, ביצועים ירודים ותמיכה די עלובה בתקנים שכבר אינם כ"כ חדשים, כגון HTML5 ו- CSS3 אינה באה בחשבון בעולם בו מפתחים וענקיות אינטרנט (FB, Google, Apple etc...) מחבקים תקנים אלה ומטמיעים אותם באתרים ואפליקציות היברידיות שמושקות חדשות לבקרים, חוסר בחנות אפליקציות ראויה לשמה ועוד ועוד.

    מיקרוסופט, בעיניי לפחות, כבר מזמן אינה במירוץ, בכל מה שקשור לעולם הדפדפנים. כדי לחזור למסלול, היא צריכה להפסיק להזדנב אחרי המתחרים ולהציג גרסאות חדשות שכל מה שחדש בהן הוא בגדר Old News בדפדפנים אחרים, אלא להעז, להיות יצירתית ולחדש.

    השבמחק
    תשובות
    1. היי ניר - תודה על התגובה!

      מסכים עם כל מילה.
      כיוון שבשנתיים האחרונות הדגש בדפדפנים היה סביב HTML5 ומהירות - ולמייקרוסופט היו פערים כ"כ גדולים - שאני מאמין שכל חידוש היה נבלע מאחורי פערים אלו.

      IE10 כבר באיזור של הדפדפנים האחרים, וזה אולי מספיק טוב כדי להתחיל ולהתמקד בחדשנות שיכולה להיות רלוונטית. מייקרוסופט, כך נראה, נמצאת בלחצים אדירים בגזרה זו והנסיון להציג חידושים אמיתיים דורש הרבה מאוד אומץ ויכולת. הצלחה לעשות זאת - תהיה לדעתי באמת הישג יוצא דופן. נחיה ונראה.

      ליאור

      מחק
  3. מוזילה אינו גוף עלום כפי שניתן להסיק מקריאת המאמר, אלא ארגון שהוקם על־ידי נטסקייפ עצמם כדי לקדם את פיתוח הדפדפן כמיזם תוכנה חופשית. Mozilla שימש במקור כשם הקוד של נטסקייפ, ובהתחלה הייתה תכנית לקרוא לדפדפן שלהם בשם זה (הלחם של Mosaic Godzilla), אבל שם זה נפסל עקב סכנה בתביעת זכויות יוצרים על השימוש בשם זה. למרות זאת, מאז ומתמיד דפדפן נטסקייפ נשא בגאון את השם Mozilla במחרוזת הייצוג שלו, מה שנשאר גם עם המעבר לדפדפן Mozilla שהיה חלק מ־Mozilla Suite ובהמשך גם לפיירפוקס. למעשה עד היום מעסיקה Mozilla Foundation לא מעט אנשים שהיו בעברם מועסקים על־ידי Netscape.

    אגב, המילה Mozilla במחרוזת הייצוג של הדפדפנים מבית נטסקייפ/מוזילה אינה ייחודית רק לתוכנות שכוללות קוד זהה. מיקרוסופט עצמה בחרה לכלול את המונח Mozilla במחרוזת הייצוג ולציין בה כי מדובר בדפדפן תואם, מה שקיים שם גם היום, וחברת Opera התחזתה עד גרסאות מאוחרות יחסית לדפדפנים אחרים ולא ויתרה על המונח Mozilla גם לאחר מכן, וכך גם נעשה בדפדפן קונקרור שהיווה את הבסיס למנוע webkit ולכן כיום המונח Mozilla נמצא במחרוזת הייצוג של כל אחד מהדפדפנים הנפוצים, גם ללא קשר ישיר לארגון מוזילה.


    לגבי תמיכה בגרסאות ישנות – משמעות הוצאת גרסה כל שישה שבועות היא שמשתמשים יזכו לקבל תכונות חדשות באופן מהיר יותר, ולא יצטרכו לחכות לכך שנים רבות או להיות מחויבים לשדרג את מערכת ההפעלה כולה (מה שכרוך לעתים גם בהחלפת החומרה). עדכונים כל שישה שבועות אינם מחייבים את מפתחי האתרים לשבת עם היד על הדופק ולבדוק בכל שישה שבועות שכל אחד מהאתרים והמוצרים שלהם מצליח להתמודד עם הגרסה החדשה; מספיק שהם יכתבו פעם אחת קוד תקין כדי להבטיח שהוא יעבוד בגרסאות מתקדמות יותר, אם כי כדאי תמיד לוודא שהמוצרים שלהם עובדים ראוי על גרסאות חדשות של הדפדפנים ורצוי גם לספק עדכונים סדירים לאותן התוכנות כדי לאפשר למשתמשיהם ולקוחותיהם לעשות שימוש טוב ביותר במוצרים שלהם.

    בניגוד לנאמר לעיל, פיירפוקס זמין בגרסאות לתמיכה ממושכת מאז גרסה 10, ולפני כן גרסה 3.6 הייתה הגרסה שזכתה להמשיך ולקבל עדכוני אבטחה גם לאחר שיצאו גרסאות 4-12. גרסאות ESR מיועדות לארגונים בעלי מדיניות עדכונים נוקשה שאינם יכולים להרשות לעצמם עדכון תוכנות במחשבי העובדים ללא בדיקה מקיפה של היישומים בארגון. גרסאות ESR זוכות לתמיכה של שנה שלמה, במהלכה העדכונים יהיו עדכוני אבטחה ותיקוני באגים בלבד, ולאחר אותה שנה יעודכנו משתמשי גרסת ה־ESR לגרסה חדשה שתיתמך לאורך זמן ממושך.

    השבמחק
    תשובות
    1. היי תומר,

      תודה על ההבהרה המקיפה לגבי מוזילה - הייתי סבור שגוף זה היה קיים ללא קשר ל Netscape.

      לגבי תמיכה בגרסאות ישנות: עקרונית אתה צודק, אך בפועל חברות מפחדות מהפתעות - ויש כאלה. הנה כרום 14 ביצע אופטימיזציה ברמת ה SSL שהייתה תקנית לחלוטין, אך השביתה את מוצר של חברה שעבדתי בה. כמה מפתחים ישבו ללא הגבלת שעות על מנת לשחרר patch לכל הגרסאות הקיימות של המוצר וגם עדכון ה patch אצל הלקוחות היה סיפור לא קטן. בדיוק לשם כך נוצר ה ESR. תודה על המידע שהוספת בנושא.

      ליאור

      מחק
  4. הכל נכון ויפה אבל אנחנו מפספסים משהו פה.
    כתבות כאלה היו גם לפני שנה ולפני שנתיים וכל הזמן נאמר שעל מייקרוסופט להתעורר אבל בפועל הם לא עושים כלום.

    אני לא מצליח להבין את זה. הם לא טיפשים.

    דבר קטן להוסיף, מייקרוסופט כ"כ משקיעה בתמיכה לאחור שהיא דואגת להחזיק רשימה קבועה שנשלחת לדפדפן ואומרת איזה מנוע רינדור להשתמש לכל אתר:
    http://ie9cvlist.ie.microsoft.com/ie9CompatViewList.xml

    וכמובן שיש את ה-header שאפשר להוסיף

    השבמחק
  5. היי,

    לגבי מייקרוסופט: ארגון בונה לעצמו, תוך כדי פיתוח ה"ביזנס", מערכת אילוצים. לשבור את מערכת האילוצים ולבצע שינוי התנהגות מהותי - זו משימה קשה גם לנבונים ולמוכשרים שבמנהלים. יש מקרים של מנהלים שדירדרו את חברותיהם למשבר על מנת שיוכלו לשבור אילוצים ולבצע שינויים - אבל זה סיפור אחר...

    לגבי מנועי ה rendering של IE: כוונת הפוסט המקורי הייתה לעסוק בדיוק בנושא זה ובתמיכה ב Quirks Mode, אך הרקע לפוסט קצת התארך והפך לפוסט בפני עצמו (פוסט זה). בימים אלו אני עובד על פוסט ההמשך, שיהיה דיי טכני, אך יעסוק בנושא זה.

    תודה על התגובה!

    השבמחק
    תשובות
    1. אגב, גם לפיירפוקס יש מנגנון Quirks Mode, למרות שבמאמר זה נאמר אחרת, ודבר זה היה נחוץ כדי לתמוך בתעלולים של אינטרנט אקספלורר (למשל marquee, document.all) בתקופה שאנשי מיקרוסופט התעקשו להתעלם באופן גורף מכל דבר שקשור לתמיכה בתקנים. כיום, גם מיקרוסופט עצמה הולכת לכיוון של עידוד שימוש בתקנים, ולכן הצורך בתמיכה בקוד עקום הופכת לנחוצה פחות.

      מחק
    2. היי תומר,

      אני מתייחס ל FireFox כ Quirks Mode Emulation - משהו שדומה יותר ל IE9 וIE10 - השוני בינו לבין ה IE5.5 Quirks Mode הוא משמעותי.
      התמיכה בקוד עקום עדיין נחוצה בפלחים מסויימים של התעשיה - אני כרגע כותב פוסט המשך שעוסק בדיוק בנושאים אלו.

      מחק
  6. פוסט נהדר. תודה על השיתוף.
    אוליביה ב http://www.ampronix.com/

    השבמחק