-->

יום שבת, 23 ביוני 2012

כיצד ייתכן?!

שייך לסדרה: אג'ייל - מתודולוגיות פיתוח רזות


כיצד ייתכן שהמחשב הראשון של אפל כלל רק "לוח אם": הייתם צריכים לקנות בנפרד מקלדת ולהרכיב בעצמכם מארז??
האם זה הגיוני? אתם יכולים לדמיין זאת?
ניתן למצוא פה הסבר לא כ"כ מורכב: "זו הייתה תקופה אחרת" וגם "סטיב רק התחיל, הוא עדיין לא למד".
הסבר סביר.

כיצד ייתכן, אם כן, שהאייפוד הראשון תמך רק ב MacOS עם חיבור Firewire?
ושהוא היה כ"כ לא אמין עד שכ 20% המכשירים התקלקלו בטווח שימוש סביר?

כיצד ייתכן שרק ב iOS 4 (אמצע 2010) האייפון קיבל תיקיות לארגון האפליקציות? האם אתם מדמיינים אתכם מפתחים מערכת הפעלה ללא תיקיות?

“If Apple can launch a smartphone without Find or Cut-and-Paste, what can you cut out of your product requirements?” – Sramana Mitra

כך נראה Youtube בשנת 2005. לא, זו לא תקלה - כך באמת הוא נראה.
מקור: http://www.telegraph.co.uk/technology/6125914/How-20-popular-websites-looked-when-they-launched.html


כיצד ייתכן שרק ב 2012 (כלומר החודש) פייסבוק אפשרה לערוך תגובות (קודם הייתה רק כתיבה או מחיקה)? האם סט פעולות ה CRUD הוא לא סט היכולות הבסיסי ביותר הקיים? האם אתם מתכננים אפליקציה ללא יכולת בסיסית זו?

כיצד ייתכן שרק בסוף 2010 Gmail שחררה את הפ'יצר הבא: Context Sensitive Help. עד אותו רגע ה Help תמיד נפתח בדף הראשי, ללא קשר. האם אתם מדמיינים את עצמכם משחררים תיעוד של מוצר שלא מקושר לתוכן?


העיצוב של וויקיפדיה בשנת 2001.
מקור: http://www.telegraph.co.uk/technology/6125914/How-20-popular-websites-looked-when-they-launched.html 


אפרופו תיקיות, Gmail אפשרה לארגן הודעות מייל בתיקיות רק ב 2009, שנתיים אחרי ששוחררה לקהל הרחב. אני מופתע כי אני עבדתי על כמה מוצרים שלא הסכמנו לשחרר לפני שהיו תיקיות, תוויות ועוד כמה התחכמויות שהסתבכו וביטלנו ברגע האחרון. כיצד ייתכן שגוגל הצליחה עם Gmail ללא תכונה שאצל כ"כ הרבה מנהלי מוצר / פיתוח יהיה ב "Must-Must Have"?

כיצד ייתכן שהארכיטקטורה של גרופון הייתה דף בבלוג Wordpress ציבורי, עם Widget של ThePoint שכולל מקטע AppleScript ששולח קופונים ב PDF? איזה מתכנת היה מוכן לשחרר דבר שכזה? שלא לדבר על איזה ארכיטקט היה מאשר את זה...


כך נראה טוויטר בשנת 2006. האם הייתם משחררים אתר שנראה כך?
מקור: http://www.telegraph.co.uk/technology/6125914/How-20-popular-websites-looked-when-they-launched.html


הנה סיפור מעניין של עוד חברה מוכרת: דרופבוקס. תחילה הם בנו סרטון דמו (ללא מוצר אמיתי מאחוריו) והפיצו אותו. אח"כ הם התחילו שרשור ש Digg שדן במוצר (ייתכן ותדרשו ל login דרך FB לראות את התוכן). היו כאלף תגובות מהן למדו החבר'ה של דרופוקס מה הם בעצם רוצים לבנות.

כיצד ייתכן שדיון במוצר הוא לא סודי ופנימי? כיצד ייתכן שקודם מגלים את הפרטים לעולם ורק אז מתחילים לכתוב קוד. למה לא העתיקו מהם? ממי? מסטארט-אפ קקיוני שמברבר בטוויטר? יש אלפים כאלו...

מנכ"ל דרופבוס מדבר על הקמת החברה.
מקור (שווה קריאה): http://www.slideshare.net/gueste94e4c/dropbox-startup-lessons-learned-3836587?from=ss_embed

The lesson of the MVP is that any additional work beyond what was required to start learning is waste, no matter how important it might have seemed at the time.


תגובה 1:

  1. פוסט מעולה!
    מצד אחד אני מאוד מסכים עם הגישה הזאת, מצד שני, אני רואה לא מעט נסיונות של ללכת בדרך הזאת שמובילים מערכות שמסתבכות בהמשך, משפטים כמו "עכשיו נצריך לשכתב את הכל" וכו'.
    מה שאני מנסה לעשות זה כן לתכנן ולדבר על כיוונים שעליהם המערכת תוכל להתפתח, לקחת אותם בחשבון ברמה העקרונית, ורק אז להמשיך בגישה המינימליסטית.
    לא יודע האם הגישה הזו נכונה לכל סיטואציה אפשרית, אבל במערכות פנים ארגוניות היא בינתיים מוכיחה את עצמה.

    השבמחק